תופעת הפלגיאט כוללת שימוש במילים או ברעיונות של האחר והצגתם ללא אזכור הולם של המקור. בעת ביצוע פלגיאט הפרט בעצם טוען שהוא כתב משהו או חשב עליו, כשלמעשה הרעיון הושאל ממישהו אחר. נושא הפלגיאט קשור מחד לזכויות יוצרים ומאידך לבעיה אתית שהיא שימוש ברעיונות של אחר ללא אזכור המחבר. המחקר התמקד ב-2 ביטויים: אי סימון מרכאות בציטוט מדויק ואי מתן קרדיט למקור. לקיחת קרדיט על עבודה שנעשתה בידי אחר כרוכה באמירת דברי שקר. בנוסף, בעת ביצוע המעשה נוצר מעין יתרון לא הוגן, הפוגע באלה שנהגו כשורה.

 

חמישה מקרים נחשבים לפלגיאט:

1. קניית עבודה או הורדתה מהאינטרנט והגשתה תחת שמך;

2. מסירת עבודה של סטודנט אחר עם ידיעתו או בלעדיה, כשלך

3. העתקת חלק מעבודה של אחר ללא מתן קרדיט;

4. ציטוט מדויק של המקור כולל אזכורו אך ללא סימון מרכאות

5. ניסוח מחודש של רעיונות או שפה שמופיעים במקור ללא מתן קרדיט.

עד אמצע העשור הקודם, הוגבלו ביטויים אלו למקורות מודפסים, כגון אנציקלופדיות, עיתונים, מאמרים וספרים. עם כניסת רשת האינטרנט נפתח חלון הזדמנויות מגוון וחדשני לביצוע מעשי פלגיאט. רשת האינטרנט חושפת את הסטודנט לכמויות אדירות של מידע זמין ונגיש. היא מאפשרת לו להשלים במספר לחיצות עכבר עבודה, תוך העתקה של טקסטים שונים מהאינטרנט.

 

לצד מעלותיה הרבות של רשת האינטרנט, רבים אכן רואים בה את הגורם העיקרי להתפשטות מגיפת הפלגיאט. הסיבה העיקרית לביצוע מעשי פלגיאט על ידי הסטודנטים נובעת מחוסר ידע על התופעה ועל אופן ציטוט המקורות, במיוחד אלה הנלקחים מרשת האינטרנט, חוסר הידע ניזון גם מחוסר הבנה לגבי מה נחשב כדבר הידוע לכל שאינו דורש את אזכור המקור.

סיבה אחרת קשורה לניהול זמן לקוי, המתאפיין בדחיית העבודות לרגע האחרון וברצון לסיים את העבודות בתוך זמן קצר. עניין זה מוביל את הסטודנט לחפש פתרונות קלים ומהירים, כדוגמת העתקה והדבקה או השגת עבודה מוכנה. הרצון לקבלת ציון גבוה והאמונה כי ציון כזה חשוב יותר מתהליך הלמידה מניעים אף הם את הסטודנט לבחור בפלגיאט.

​

לאנשי החינוך חלק בתופעה, מכיוון שהם נותנים עבודות מסורתיות ללא אלמנטים חדשניים, נותנים עבודה זהה שנה אחר שנה, לא מלמדים מיומנויות ציטוט ואופן הכנת עבודה, לא בודקים את המקורות שבהם משתמשים הסטודנטים ומוכנים לקבל פרויקטים ללא ציטוטים או עם ציטוטים חסרים. בין אם הגורמים לתופעה נובעים מהתנהגות הסטודנטים ובין אם הם קשורים לדרכי העבודה של המרצים, הנתונים אודות שיעוריה הגבוהים מצריכים נקיטת צעדים למניעת הישנותה, במיוחד לאור תכונותיה כהתנהגות ממכרת. ברגע שבוצעה בהצלחה, במכוון או לא, היא בוודאי תבוצע שוב.

בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות בינלאומיים למגר את תופעת הפלגיאט באקדמיה. ניסיונות אלה מתמקדים בשני מישורים עיקריים: האחד, שימוש באמצעים טכנולוגיים קיימים ופיתוחם של אמצעים נוספים במטרה לסייע במלאכת מרבית ביטויי הפלגיאט אינם נחשבים בעיני הסטודנטים כרמאות, מסיבות שנות שהוזכרו לעיל. הסטודנטים אינם מודעים לעובדה כי עושים דבר מה, שהינו אסור. ממחקרים שונים נמצא כי מתן מידע על תופעת הפלגיאט והעלאת רמת הידע בתחום היא דרך אפקטיבית לשנות את תפיסות הסטודנטים בנוגע אליה וייתכן שבעקבות זאת תשתנה התנהגותם. כמו כן, לימוד סטודנטים תוך מתן דוגמות ומשוב יכול להשפיע באופן חיובי על רמת הידע שלהם בנוגע לתופעת הפלגיאט ועל יכולתם להימנע מביצוע המעשה. אחת הטענות הנפוצות בספרות היא שבקרב הסטודנטים רווחת הדעה, שהמידע המצוי באינטרנט שייך לרשות הכלל ולכן אין צורך לצטטו.