פדופיליה
המונח ״פדופיליה״ הוגדר לראשונה במאה ה-19 על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריכארד פון-קראפט אבינג כמצב שבו אדם מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. פדופיליה הינה סוג של פראפיליה, מונח בשפה היוונית המתאר סטייה מינית. המילה עצמה מורכבת מהמילים הלטיניות Philia , שפרושה ״אהבה״, ו-Para , שפירושה ״אחר״ או ״בצד״. המאפיין המרכזי של פדופיליה הוא שהאדם נמשך מינית לילדים שטרם הגיעו לבגרות מינית.
לפדופיליה יש 2 היבטים:
גוון מיני ללא מגע ואופי מיניים אך ללא אלימות.
הקצה השני של סוגי ההתנהגויות כולל מעשים מיניים מובהקים ועד כדי אלימות ממש דוגמת אונס או מעשה סדום.
מהי בעיית הפדופיליה ברשת האינטרנט ?
פדופיליה היא סוג של סטייה מינית, מצב בו אדם מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד, אדם הנמשך מינית לילדים שטרם הגיעו לבגרות מינית. יש מספר התנהגויות מיניות שפדופיליה כוללת, ביניהן גוון מיני ללא מגע- למשל הטרדה מילולית. ב-30 השנים האחרונות המחשבים הפכו להיות נחלת הכלל והאינטרנט צמח והפך לקרקע נוחה ביותר לפעולתם של הפדופילים. אלה מנצלים את העובדה הטבעית שילדים הם תמימים, סקרנים, הרפתקנים וצמאים למגע וחיבה. והחשוב מכל, הם מודעים לעובדה כי הילדים אינם נחשבים לעדים אמינים בבתי המשפט. הפדופילים מנצלים את רשת האינטרנט לטובת האנונימיות שלהם ובונים מערכות יחסים עם ילדים עד כדי החלפת תמונות ומתנות. ככל שהילד מבוגר יותר, הוא חשוף יותר לפגיעה, שכן הוא מפעיל את המחשב לבד וללא השגחת הוריו ולמעשה מבצע את הדברים שהפדופיל מבקש ממנו החל ממשלוח תמונות, ביצוע שיחה מצולמת ועוד.
האינטרנט הפך להיות מוקד המפגש של פדופילים מכל העולם, שעושים שימוש בפלטפורמה הזו על מנת ליצור קהילייה מאוחדת שתומכת בחבריה. על ידי תמיכה זו, יוצרים למעשה חברי הקהיליות מצב שבו הם נותנים לגיטימציה למעשיהם וטוענים כי אלו מעשים טובים ואין כל פסול בהם איתם. מצב זה למעשה רק מגביר את התופעה ולא מדכא אותה, שכן הפדופילים בורחים מהעולם החיצוני לעולם שלהם, המזין את הצורך התמידי בביצוע זממם בילדים. על אף העובדה שאתרי פדופיליה מאותרים ונסגרים על בסיס קבוע, הפדופילים עצמם מוצאים את הדרכים להפיץ את החומרים הרלוונטיים דרך הודעות דואר אלקטרוני, פורומים פרטיים וחדרי שיחות, וחלקם אף שוכרים שרתים שלמים במדינות אחרות לצורכי אחסנת החומר. הטכנולוגיה המתקדמת של האינטרנט מאפשרת לפדופילים לנצלה לטובת העברת כלל המידע הרצוי על ידם מבלי שיהיו פגיעים כמעט. בנוסף על מעשי הפדופיליה עצמם, הפדופילים למעשה יוצרים לעצמם קהיליות וירטואליות שלמות בהן הם מקיימים דיונים על הדרכים לפתות את הילדים מבלי להיחשף, כיצד לשכנע ילדים שבסדר לקיים יחסי מין עם מבוגרים וכדומה. ככל שהקהיליות הווירטואליות גדולות ויציבות, מתחזקת התמיכה שהפדופילים מקבלים מחברי הקהילייה והם עצמם מרגישים חזקים ואמיצים יותר לבצע את זממם בילדים וכך גוברת התעוזה במעשים עצמם. האנונימיות של הקהילייה הווירטואלית, בדמות שימוש בכתובות מייל בדויות, מאפשרת לפדופילים לנצל את הילדים בצורה האופטימאלית מבחינתם לאחר בחינת הדרכים עם חברים משותפים מחד, ונותנת בידם את הכלים להישאר אנונימיים מאידך.
הפדופיליה באינטרנט
ישנו יחס ישיר בין מאפייני התקיפה לבין ההתקדמות הטכנולוגית של התקופה. אם בתחילה התקיפות היו פיזיות בלבד, עם השנים התווספו להן מרכיבים של צילום הנתקפים, שימוש בטלפון הקווי לתיאום פגישות, טיסות מאזור אחד למשנהו לטובת פגישה וכן הלאה. הפדופילים מנצלים את העובדה שילדים הם תמימים, סקרנים, הרפתקנים וצמאים למגע וחיבה. והחשוב מכל, הם מודעים לעובדה כי הילדים אינם נחשבים לעדים אמינים בבתי המשפט. הפדופילים מנצלים את רשת האינטרנט לטובת האנונימיות שלהם ובונים מערכות יחסים עם ילדים עד כדי החלפת תמונות ומתנות. ככל שהילד מבוגר יותר, הוא חשוף יותר לפגיעה, שכן הוא מפעיל את המחשב לבד וללא השגחת הוריו ולמעשה מבצע את הדברים שהפדופיל מבקש ממנו החל ממשלוח תמונות, ביצוע שיחה מצולמת ועוד.
על אף העובדה שאתרי פדופיליה מאותרים ונסגרים על בסיס קבוע, הפדופילים מוצאים את הדרכים להפיץ את החומרים הרלוונטיים דרך הודעות דואר אלקטרוני, פורומים פרטיים וחדרי שיחות, וחלקם אף שוכרים שרתים שלמים במדינות אחרות לצורכי אחסנת החומר. בנוסף על מעשי הפדופיליה עצמם, הפדופילים למעשה יוצרים לעצמם קהיליות וירטואליות שלמות בהן הם מקיימים דיונים על הדרכים לפתות את הילדים מבלי להיחשף, כיצד לשכנע ילדים שבסדר לקיים יחסי מין עם מבוגרים וכדומה. האנונימיות של הקהילה הוירטואלית, מאפשרת לפדופילים לנצל את הילדים בצורה האופטימאלית.
הסוגים השונים של הפדופיליה באינטרנט:
1.פורנוגראפית ילדים: ההערכה הרווחת היא כי קיימים כארבעה מליון אתרי פורנוגראפית ילדים במרחב הרשת. אתרים אלה משמשים להעלאת תכנים והחלפת חומרים בין פדופילים.
2.ייצור: פלח נרחב בתעשיית הפדופיליה מתמקד בייצור מתמשך של תכנים לאור הדרישה הגוברת מקהל הגולשים. בתחום זה עושים היוצרים שימוש בקדמה הטכנולוגית של האינטרנט לטובת צילום באתרים מבודדים ושליחת התמונות ברשת או לטובת עיוות התמונות באופן דיגיטאלי כך שיתאימו לצורכים (לדוגמה: מצילום נער/ה בוגר/ת וביצוע שינוי בתמונה כך שיראה כי מדובר בילד/ה).
3. ביות הפדופיליה: מצלמים את הקורבנות בסביבה הביתית שלהם במטרה להראות לקורבנות הפוטנציאלים כי הדבר איננו מזיק.
פדופיליה באינטרנט בישראל-מאפיינים:
תופעת הפדופיליה בישראל איננה חדשה, אך השימוש בפלטפורמת האינטרנט לטובת ביצועה התחיל רק באמצע שנות ה- 90. על-פי נתוני מדור מחקר פלילי באגף המודיעין של משטרת ישראל, נרשמה עליה משמעותית של 36% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כנגד קטינים בין השנים 1996 ל-2000.
אחד ההסברים, שניתן מעלה את האפשרות כי העלייה המשמעותית שצוינה לעיל נובעת מהרחבת השימוש ברשת האינטרנט בקרב אזרחי ישראל שהתרחשה בתקופה זו. הפשיעה המקוונת כנגד קטינים התמקדה באחזקה והעברה של חומר פורנוגראפי שלא יוצר בארץ, תוך שהיצרנים עושים שימוש בסוכנים ובאתרים ישראליים לטובת הפצת החומר ברשת. עד סוף שנת 2001 גדלה וצמחה תופעת הפדופיליה באינטרנט בישראל למימדים גדולים, מבלי שנעשה טיפול מנע על-ידי משטרת ישראל לאור עיסוקיה בתחומים אחרים בצל אינתיפאדת אלאקצא. מתחילת שנת 2000 התרחבה התופעה מאחזקה והפצה של חומר פורנוגראפי שמוצאו בחו״ל, לאחזקת תמונות שצולמו בתחומי ישראל ושהראו ניצול של קטינים ע״י מבוגרים. יש לציין כי את החומרים החליפו הפדופילים בינם לבין עצמם באמצעות קבוצות דיון מקומיות, שנפתחו במיוחד לטובת מטרה זו על גבי שרתים ישראליים, ושבהם אף בוצעו דיונים שונים בנושא.
בשנים האחרונות עולה כי ישראל הפכה להיות מוקד מרכזי של עבריינות אינטרנט על סוגיה השונים בכלל ופדופיליה בפרט, ובשל כך קיבלה ועודנה מקבלת בקשות מכלל מדינות העולם לסייע באכיפת החוק על הפושעים.
פדופיליה באינטרנט בישראל-אכיפה, חקיקה ומודעות:
בישראל החלו לטפל בבעיית הפדופיליה באינטרנט רק בארבע השנים האחרונות, לאחר שהחלו להגיע פניות ממדינות רבות בעולם, שגילו במהלך מבצעי אכיפה מקומיים כי ישראל מהווה מוקד מרכזי של עבירות מסוג זה. גם בישראל, בדומה לארה״ב, נעשה הטיפול בתופעה באמצעות חקיקת חוקים, הסתייעות בספקיות האינטרנט והגברת המודעות בקרב המשתמשים באמצעות גופים אזרחיים חיצוניים. בהיבטי חקיקה יש לציין כי נכון לימינו יש התקדמות איטית בחקיקה.
במהלך שנת 2003 קיימה הוועדה לזכויות הילד של הכנסת השש-עשרה מספר ישיבות שעסקו בנושא, ובחלקן אף התמקדו בנושא האכיפה כנגד עבירות מחשב בתחום, אך ללא תוצאות ממשיות עד כה. בבואם לבצע מהלכי אכיפה כנגד עברייני מין באינטרנט, מתבססים גופי האכיפה בישראל על סעיף 214 ב׳ לחוק העונשין האוסר פרסום והצגת תועבה של אדם שלא מלאו לו 18 שנים. בנוסף, מסתייעת המשטרה בצווים של בתי משפט, המוצאים באופן נקודתי אל מול מבצע אכיפה, והמאפשרים לה לאתר כתובות מחשב של משתמשים ספציפיים דרך ספקיות האינטרנט במידה וידוע שם המשתמש ובמקרה הצורך מאפשרים לה לבצע חיפוש אצל אזרחים חשודים המחזיקים שרתים עצמאיים בבתיהם.
בהיבטי האכיפה, אמונה היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל, ובתוכה המפלג לבדיקות עבירות מחשב, על איתור ומעצר של פדופילים העושים שימוש באינטרנט לשם פגיעה בקטינים. יש רק תשעה חוקרים פרוסים ברחבי הארץ לטיפול בעבירות מחשב בכלל, ובתוכן עבירות פדופיליה, וזאת בהשוואה ליחידות שלמות וגדולות העוסקות בתחום ברחבי העולם.
המשטרה נמצאת בקשר ישיר עם יחידות משטרה מקבילות לה בעולם, על מנת לבקש חיקור דין וסיוע מקומי, במידה ואזרחים ישראלים עושים שימוש בשירותים מקומיים באותה מדינה לטובת אחסנת חומר פדופילי.
לצד הטיפול האיטי בחקיקה, קיימת פעילות ענפה יותר בתחום העלאת המודעות של בעלי המחשבים האישיים בישראל לנושא ולדרכים למנוע את חשיפת הקטינים לפגיעה אפשרית. מטעם המדינה, מפעיל המפלג לבדיקת עבירות מחשב עמוד אינטרנט בתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל ובו הוא מסביר לאזרחים על החקירות והעבירות הידועות בתחום, תוך הבאת מאמרים בנושא ומתן ואפשרות להתלונן על עבירות ישירות למפלג באמצעות טופס מיוחד. פעילות נוספת נעשית ע״י ספקיות האינטרנט הגדולות בארץ, המייעצות ללקוחותיהן כיצד לפעול בנושא החל ממתן סיוע טכני בתוכנות ספציפיות המיועדות לחסימת תוכנות מזיקות ועד ייעוץ בכל הנוגע למיקום האופטימאלי של המחשב בבית, דוגמת הצבתו בסלון ולא בחדרו של הילד. בנוסף, נמצאות הספקיות בקשר הדוק עם משטרת ישראל, ומסייעות בידה לאתר גולשים העושים שימוש בשרתיהן לטובת אחסנת חומר פדופיליה ומסחר בהן.
מידע שהתלמידים מצאו: