זכויות יוצרים
מהי בעיית זכויות יוצרים וכיצד היא באה לידי ביטוי ברשת האינטרנט?
זכות יוצרים מוגדרת כמערכת זכויות שהחוק מעניק ליוצרים בשדה הספרות והאומנות לגבי יצירותיהם המקוריות. במסגרת זו שומר החוק על עבודת היצירה של המחבר והאמן על ידי מתן הגנה ליצירתו על כל צורותיה המגוונות-ספר או מאמר, מחזה או הרצאה, מנגינה, תמונה, פסל, בניין תצלום או סרט.
שני מניעים היו להתפתחות ההגנה על זכות היוצר:
הראשון הנו הגורם התרבותי, בתקופת הרנסנס החלו להכיר בסגולות האישיות של הפרט ובצורך בהגנה על סגולות אלו. הגורם השני הינו טכני ובעיקר התפתחות מכונות הדפוס והשכפול.
דיני זכויות יוצרים נולדו מהכלאה של צנזורה מלכותית ואינטרסים מסחריים ומונופוליסטים של מוציאים לאור וסוחרי ספרים באנגליה. על רקע זה ועל רקע מאבקים פוליטיים נחקק בשנת 1709 חוק ה"מלכה אן" אשר כמה עשורים לאחר מכן הוכר על ידי החוקרים כדין המודרני הראשון של זכויות יוצרים.
קיימות שתי שיטות עיקריות להצדקת חוקי זכויות היוצרים:
השיטה האמריקאית: זכות היוצרים באה לתמרץ יוצרים במגמה להרחיב ולגוון את הידע האנושי. השיטה האנגלית: זכות היוצרים באה לתגמל יוצרים על השקעת עמל ביצירת ביטויים עצמאיים.
על פי החוק הנוהג בישראל, זכות יוצרים הנה "זכות יחידה לייצר או להעתיק יצירה או חלק ניכר ממנה בכל צורה ממשית שהיא. לבצע או להרצות את היצירה או כל חלק ממנה בפומבי, לפרסם יצירה שטרם פורסמה לרבות הזכות לתרגם, לעבד, להקליט או להסריט יצירה וכן להרשות אחת מפעולות אלו".
מה היא הפרת זכות יוצרים?
"כל אדם העושה, ללא הסכמת בעל זכות היוצרים מעשה שהזכות היחידה לעשייתו מסורה בחוק לבעל זכות היוצרים, יראהו כמי שהפר זכות יוצרים באותה יצירה".
על פי החוק, ליוצר יש זכות חיובית ושלילית. הוא יכול להרשות לאחר לבצע פעולות המותרות רק לבעל הזכויות אך יכול גם למנוע מאחרים לבצע את אותן פעולות. זכות היוצרים ניתנת להעברה וניתן להגבילה רק לאחת מהפעולות שהוזכרו, לחלקן או לכולן. ניתן להגביל את הזכויות גם בצורה גיאוגרפית, לאזור מסוים. הזכות מוגבלת בזמן, בדרך כלל מדובר על הגנה לאורך חיי היוצר ועוד חמישים שנה. וע"פ תיקון החוק עד שבעים שנים. במקרים מסוימים השימוש ביצירה ללא נטילת רשות לא יהווה הפרת זכות יוצרים.
קיימים שלושה גורמים הקובעים את קיומה של זכות היוצרים:
א. יצירה באחד מהשטחים הבאים: ספרות, דרמה, מוזיקה או אומנות.
ב. מקוריות היצירה. מקוריות: על פי הסעיף הראשון של חוק זכויות יוצרים תוענק הגנה כזו אך ורק ליצירות מקוריות. החוק לא כולל הגדרת המונח "מקורי". מתוך הפסיקה ניתן ללמוד שביצירה צריך להיות משהו מיוחד ועצמאי. בית המשפט קבע כי די בכך שיצירה לא הועתקה על מנת שתהיה מקורית ולא נדרשת מחשבה מקורית שתבוא לידי ביטוי ביצירה כדי להגדירה כמקורית.
ג. דרך הביטוי. ההגנה היא על דרך הביטוי ולא על הרעיון. השופט זפט פרסם בשנת 2003 פסק דין ובו קבע כי הגנת זכות יוצרים ניתנת על ביטוי, שהוא תוצר של השקעה ויצירתיות המעשיר את הציבור. מידע הכולל עובדות ונתונים לכשעצמו אינו ראוי להגנת זכות יוצרים אפילו אם יוכיח התובע שהשקיע מאמץ באיסוף המידע שכן אין במידע כל יצירתיות המעשירה את הציבור ולציבור אין אינטרס להגביל את השימוש במידע שכזה.
זכויות יוצרים ברשת האינטרנט
כל התכנים והתמונות באינטרנט מוגנים על-ידי חוקי זכויות היוצרים, ופרסום יצירה אומנותית או ספרותית באינטרנט הוא מעשה השמור בלעדית לבעל זכות היוצרים. החוק מאפשר לשופט לתת פיצוי סטטוטורי של 20,000-10,000 ש"ח להפרה.
פיצוי סטטוטורי הוא פיצוי על-פי חוק, שבו בעל זכות היוצרים לא רוצה או לא יכול להוכיח מהו הנזק שנגרם לו בהפרת זכות יוצרים. במקרה כזה רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים ולא יעלה על 20,000 שקלים (צו של שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את השיעורים האמורים).
שימוש הוגן
לעיתים מותר להשתמש ביצירה שיש לה זכויות יוצרים לצורך "שימוש הוגן".
לוינסון מגדירה את השימוש ההוגן כ"פריבילגיה הניתנת לאנשים שאינם בעלי זכות היוצרים ביצירה, לעשות בה שימוש סביר והוגן ללא צורך בקבלת רשות מבעל זכות היוצרים ומבלי שיש לשלם לו על השימוש".
הגנה זו מעוגנת בישראל בסעיף 2 לחוק זכויות יוצרים הקובע ש"לא כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה או תמצית עיתונאית ״ראה כהפרת זכות יוצרים". לדברי לוינסון "הדוקטרינה של שימוש הוגן מנסה למצוא את קו ההפרדה הדק בין שימושים
שיש להגן עליהם על ידי חוק זכויות יוצרים ובין שימושים מועילים מסוימים שאינם פוגעים באינטרס הכלכלי של היוצר ואשר לחברה יש אינטרס בעידודם".
ב'עיקרון השימוש ההוגן' כפי שנוסח בחוק הישראלי טמונות מספר בעיות.
1) החוק וגם הפסיקה הישראלית לא דנו עד היום בפירושה ובהיקפה של הגנת השימוש ההוגן. בארה"ב ובאוסטרליה החוק פירט מהם השיקולים שיש להתחשב בהם כאשר מבקשים לקבוע האם מעשה מסוים ״חשב כשימוש הוגן אם לאו. לוינסון מציינת עוד מספר בעיות חשובות
2) רשימת המטרות למענן מותר להפר זכות יוצרים בטענת שימוש הוגן אינה מספקת. דוגמה לכך היא אפשרות העתקה למטרות לימוד עצמי, אך החוק אינו מטפל במקרה של העתקה ע"י אחר למען הלומד. כלומר עשרים תלמידים אשר כל אחד מהם יעתיק את חומר הלימוד לעצמו ינהגו על פי כללי השימוש ההוגן, אך מורה שירצה לחסוך לעשרים התלמידים הללו עבודה ויעתיק למענם לא ינהג עפ"י כללי השימוש ההוגן.
3) ליקוי נוסף בחוק הוא אי התייחסותו של החוק לבעיה של שימושים חדשים המתאפשרים על ידי טכנולוגיה מודרנית ואי נקיטת עמדה ביחס לפתרון הראוי ולדרך אכיפתו. לדברי לוינסון ניתן לייחס מצב זה לעובדה שחוק זכויות יוצרים הישראלי הנו תרגום מילולי של החוק האנגלי מ-1911.
החוק החדש
עם השנים תוקן החוק מדי פעם ועשה את עבודתו נאמנה. החוק השכיל להגן עם השנים על רדיו, טלוויזיה, תוכנות מחשב ואינטרנט, שאיש לא העלה בדמיונו כשנחקק. לפי החוק החדש, אין מגבלה מראש מה ייחשב לשימוש הוגן. בעבר כללה רשימת השימושים לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי. אליהם צורפו הבאת מובאות והוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך (במלים אחרות: העתקת חלק מיצירה על-ידי מוסד חינוכי יכול שתחשב, בהתקיים נסיבות נוספות, לשימוש הוגן באותה יצירה). כעת מובהר כי הרשימה מובאת על דרך הדוגמה ובידי בתי המשפט נתונה האפשרות לקבוע שימושים הוגנים נוספים.
זכויות יוצרים במדיה: